Daf 41a
תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְעָשָׂהוּ חַטָּאת'', הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת.
אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר — שֶׁכְּבָר אָמַר מֵעֲנִיּוּתוֹ, הָכָא נָמֵי — שֶׁכְּבָר אָמַר מִשְּׁעַת הַפְרָשָׁה.
Rachi (non traduit)
אלא מאי אית לך למימר. על כרחך מיבעיא לשבושא ולמימר דהאי ואח''כ דקתני שיבוש הוא אלא הכי מיבעיא ליה למיתני ואמר אלו לחטאת ואלו לעולה ואח''כ העשיר דבשעת שקבען הוה קרבן חזי ליה וכיון דעל כרחך משבשתא היא לרב חסדא נמי הכי תרצה שכבר אמר משעת הפרשה ותני הכא מטמא מקדש עני שהפריש מעות לקינו ואמר בשעת הפרשה אלו לחטאת ואלו לעולה ואח''כ העשיר מוסיף ומביא דהפרשה במעות כשעת לקיחת העופות:
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: וְתִסְבְּרָא? וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָשִׁיר וְהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי — לֹא יָצָא, וְכֵיוָן דְּלֹא יָצָא הֵיכִי קָבַע?
Rachi (non traduit)
ותסברא. הך מתרצתא היא והאמר ר''א וכו'. וכיון דאין קרבן עני ראוי לו אפילו בדיעבד היכי קבע ליה שם עולה עלייהו משהעשיר הרי אינו מחויב עולה:

וְהָא הָכָא, דְּלָאו שְׁעַת לְקִיחָה וְלָאו שְׁעַת עֲשִׂיָּיה הִיא, וְקָתָנֵי דְּקָבַע!
Rachi (non traduit)
וקתני דקבע. עליהם השם ואין רשאי לשנותן:
והא הכא. דלאחר שהפרישן פירש ואין זו לא לקיחה ולא עשייה:
מוֹסִיף וּמֵבִיא חוֹבָתוֹ מִדְּמֵי חַטָּאתוֹ, וְאֵין מוֹסִיף וּמֵבִיא חוֹבָתוֹ מִדְּמֵי עוֹלָתוֹ.
Rachi (non traduit)
ואין מוסיף ומביא. חטאת בהמה מדמי עולתו שאין יכול לשנותן למעות שהפרישן שקרא להן שם עולה ליקח מהן חטאת:
מוסיף. מביתו עד דמי בהמה ומביא חובתו בהמה מדמים שקרא להם שם חטאת:
תָּא שְׁמַע: מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָנִי, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת לְקִינּוֹ וְהֶעֱשִׁיר, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: אֵלּוּ לְחַטָּאתוֹ, וְאֵלּוּ לְעוֹלָתוֹ —
Rachi (non traduit)
והעשיר. וצריך להביא בעשירות:
ואחר כך. חולק המעות ופירש ואמר אלו לחטאתו ואלו לעולתו אע''ג שאין קרבן עני עכשיו עליו חובה אלא קרבן עשיר ואין בקרבן עשיר [עולה אלא] חטאת בהמה כשבא לב''ד יאמרו לו ב''ד קרבן עשיר תביא:
מטמא מקדש. הנכנס למקדש טמא והוא בקרבן עולה ויורד עשירות ודלות ודלי דלות האמורה אצל שבועת בטוי ושבועת קול אלה והתם נמי כתיב (ויקרא ה':
א') או נפש כי תגע וגו' ואוקמינן לה בשבועות (דף ז.) בטומאת מקדש וקדשיו שאחר שנטמא נכנס למקדש או אכל קדשים:
Tossefoth (non traduit)
מטמא מקדש וכו'. הא דלא נקט שמיעת קול דכתיב ברישא יש לומר מילתא דשכיחא טפי נקט:
תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְעָשָׂהוּ חַטָּאת'', הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת.
אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: מָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ הַגּוֹרָל וַאֲפִילּוּ בִּשְׁעַת לְקִיחָה, וַאֲפִילּוּ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּיה — קִידֵּשׁ הַשֵּׁם בִּשְׁעַת לְקִיחָה וּבִשְׁעַת עֲשִׂיָּיה, מְקוֹם שֶׁקִּידֵּשׁ הַגּוֹרָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת לְקִיחָה וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּיה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּקַדֵּשׁ הַשֵּׁם בִּשְׁעַת לְקִיחָה וּבִשְׁעַת עֲשִׂיָּיה?
וְהָא הָכָא, דְּלָאו שְׁעַת לְקִיחָה וְלָאו שְׁעַת עֲשִׂיָּיה הִיא, וְקָתָנֵי דְּקָבַע!
Rachi (non traduit)
והא הכא כו'. מדקתני כאן שקידש הגורל אינו דין שיקדש השם וקא סלקא דעתיה דקידוש השם בשעת קידוש גורל קאמר שאינו לא שעת לקיחה ולא שעת עשייה הכי גרסינן והא הכא דלאו שעת לקיחה ולאו שעת עשייה היא וקתני דקבע:
וּלְרַבִּי חַגָּא אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה, דְּאָמַר יָצָא,
Rachi (non traduit)
ולרבי חגא. דאמר מטמא מקדש עשיר והביא קרבן עני יצא ומשום הא לא משתבש ומתרצתא היא וכיון דחזי ליה האי קרבן בדיעבד מצי למיתני דקבע:
Tossefoth (non traduit)
ולרבי חגא אמר רבי יאשיה דאמר יצא מאי איכא למימר. וכולי עלמא אית להו דרב חסדא דאין הקינין מתפרשות וכו':
שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ הַגּוֹרָל — קִידֵּשׁ הַשֵּׁם, מְקוֹם שֶׁקִּידֵּשׁ הַגּוֹרָל, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּקַדֵּשׁ הַשֵּׁם?!
מֵיתִיבִי: ''וְעָשָׂהוּ חַטָּאת'', הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת.
אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: מַאי טַעְמָא דְּרַב חִסְדָּא, דִּכְתִיב: ''וְלָקְחָה'' ''וְעָשָׂה''. אוֹ בִּלְקִיחָה, אוֹ בַּעֲשִׂיָּיה.
Rachi (non traduit)
ולקחה ועשה. ביולדת כתיב ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכן במצורע וגבי זב ועשה הכהן אחד חטאת ואחד עולה אלמא או בשעת לקיחה נקבעין או בשעת עשייתן אבל ביני ביני לא:
אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַקִּינִּין מִתְפָּרְשׁוֹת אֶלָּא אוֹ בִּלְקִיחַת בְּעָלִים, אוֹ בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן.
Rachi (non traduit)
אין הקינין מתפרשות. איזו לעולה ואיזו לחטאת אלא או בלקיחת בעלים כו' אם כשקנאן אמר זה אני לוקח לעולה ואת זה לחטאת שוב אין הכהן יכול לשנותן בעשייתן ואם שינה פסול ואם כשקנאן לא פירש אף על פי שקרא להם שם [לאחר מיכן] אין שם חל עליהם ויכול הכהן לשנותן:
סְתָם סִיפְרָא מַנִּי — רַבִּי יְהוּדָה, וְקָא תָנֵי: הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת. אַלְמָא הַגְרָלָה מְעַכְּבָא, תְּיוּבְתָּא דְּמַאן דְּאָמַר הַגְרָלָה לָא מְעַכְּבָא. תְּיוּבְתָּא.
Rachi (non traduit)
סתם סיפרא. תורת כהנים רבי יהודה היא הכי קאמר בסנהדרין (דף פו.) והא בתורת כהנים היא דהא קרא בספר ויקרא כתיב:
Tossefoth (non traduit)
סתם סיפרא מני רבי יהודה. תימה לר''י בפ''ק דקדושין (ד' יד.) דפריך וכל היכא דכתיב חוקה לא דרשינן קל וחומר והא גבי יוה''כ וכו' עד וטעמא דכתיב ועשהו חטאת הא לאו הכי דרשינן קל וחומר והשתא מאי פריך והא סתם סיפרא רבי יהודה ולדידיה חוקה לא קיימא אהגרלה ותירץ רבינו שמשון מקוצי דפריך מדאיצטריך זאת ואחת לקמן בפרק הוציאו לו (יומא דף ס:) למעוטי דלא קיימא חוקה אדברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ ש''מ דדרשינן ק''ו אפי' היכא דכתיב חוקה דאי לא תימא הכי לשתוק מיניה מאי אמרת אי לא כתב זאת ואחת הוה אמינא דחוקה קיימא אכל מילי א''כ כיון דהוה קיימא נמי אהגרלה א''כ לשתוק מועשהו אלא ע''כ אי לא כתב ועשהו ה''א אע''ג דחוקה הוה קיימא אכל מילי הגרלה מיהא לא מעכבא מק''ו אלמא אע''ג דכתיב חוקה דרשינן ק''ו אבל קשה על תירוץ זה דאפילו כי קיימא חוקה אכל מילי ולא הוה דרשינן קל וחומר היכא דכתב חוקה לא סגי דלא כתב ועשהו למעוטי בעלמא שלא יקדש הגורל כדפי' לעיל ועוד אפילו קיימא חוקה אכל מילי איצטריך ועשהו לגורל דהגרלה לאו עבודה היא ויכילנא לשנויי דלאו דווקא נקט התם חוקה דעיכובא אחרינא איתא דתנא ביה קרא תרי זימני דהוי כמו חוקה והכי פריך וכל היכא דכתב עיכובא לא דרשינן ק''ו והא גבי יוה''כ דכתיב גורל וכתיב חוקה דמשמע עיכובא לרבי נחמיה ולרבי יהודה איכא עיכובא אחרינא דתנא ביה קרא וטעמא דכתב רחמנא ועשהו הא לאו הכי הוה דרשינן קל וחומר אע''פ שהיה ראוי לדרוש אשר עלה אשר עלה לעיכובא אף על גב דלא כתב בלשון צווי ונראה כמו סיפור דברים בעלמא מכל מקום כיון דכתיב חוקה היה סברא לומר דמעכבא מכח חוקה ומכח תרי אשר עלה אלא דאתא קל וחומר ועקר ליה מהאי סברא ואוקמינן חוקה לשאר מילי ואשר עלה ואשר עלה אמרינן סיפור דברים בעלמא הוא הכא נמי גבי יבמה דכתיב ככה לעיכובא נימא קל וחומר דתצא בגט ועיכובא דככה לשאר מילי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source